כבוד אחרון

 ** פורסם בבלוג שלי ב"תפוז" בתאריך- 3.12.12

כסקראפרית ב8 שנים האחרונות נחשפתי להמון דברים בתחום כגון: בלוגים, אתרים, חנויות, מגזינים, דוגמאות, חברות, קיטים, טכניקות ועוד ועוד ועוד. מכל הדפים, הכרטיסים, הנסיונות, החומר שאתה מלמד, ההתנסויות שלך וההשתתפות שלך עצמך בסדנאות שונות בתחום נוצר לך הצורך להראות לעולם מה למדת, לאן הגעת ובעיקר להראות שאתה חלק. חלק מהיותך יותר ויותר בעניינים גורם לך, באיזה שהוא שלב, לרצות בהכרה. לעיתים ממש רחוקות, שעם הזמן גם הופכות להיות יותר ויותר נדירות, יש לך הזדמנות גם להשאיר חותם.

כל האמור לעיל נחלק אצלי לתקופות. אלו שניסיתי בפרסום עבודות שלי במגזינים מודפסים שונים (תקופה די קצרה, בה הבנתי די מהר שגם `צורת העיצוב שלי` וגם ה`שם הלא מוכר שלי` לא ממש יתנו לי להגיע רחוק מדי...    והרי מי שלמד סטטיסטיקה יודע, שכאשר מדובר ב`גם וגם` יש להכפיל את ההסתברויות, ושאז כפל של שבר עשרוני אחד במשנהו מקטין מאוד מאוד את הסיכוי....), לאחר 3 עבודות מפורסמות, והרבה מאוד שקט של תשובות, הגיע התקופה בה החלטתי לא לנסות יותר. חבל על הזמן ועוד יותר חבל על האכזבות. צריך להשאיר אותן לנושאים יותר כבדי ראש. ואז לאחר כמה שנים של אי שליחה, גיליתי את עולם המגזינים האינטרנטיים. בהתחלה הפנמתי, אח"כ עיבדתי ובסוף מצאתי את הנוסחה. אמנם לא ממש נוסחה עם צ"ל ומש"ל (זוכרים? צריך להוכיח ומה שהיה צריך להוכיח..... כיתה ח`5?), אבל בכל זאת, פיצחתי. פתחתי לי צוהר במגזין scrapstreet.com. בינואר 2012, ממש לפני כשנה, פורסמה עבודתי הראשונה במגזין זה. שליחה ראשונה - פירסום ראשון. איזה יופי ואיזה כייף. נעים בתוך הבטן ומחמם מאוד הלב. 

המשכתי. שלחתי עבודה, אך עוד לפני שקיבלתי תשובה, החלטתי לשלוח אחרת. כזאת שידעתי שהסיכויים שלה להתפרסם גדולים הרבה יותר. בינגו!  פרסום שני. ואז פרסום שלישי. הכבוד הפך בין רגע לא רק שלי. פתאום, בשל האותיות העבריות (של "מסטיקים" ורחלי גזית, כמובן) המבצבצות כך פתאום באמצע מגזין שכולו "אמריקאי", הכבוד הפך ישראלי. כך לפחות בשבילי.

הגענו.  לאן??   הגענו לרגע שכולם אומרים לעצמם, נו? ומה קורה עכשיו? 

עם פרסום מגזין יולי 2012 יצאה הודעה. המגזין עומד להסגר לאחר 7 שנות פעילות 

עוד רשמו, שהמגזין האחרון יצא באחד בינואר 2013 וזו גם קריאה אחרונה לפרסום עבודות. הפעם אפשר לפרסם כל עבודה שתרצו. אין חוקים. אין סקיצות, אין השראות ואין נושאים מיוחדים. אוי. ממש עצוב. אבל ממש, ממש עצוב. באמת שהתחברתי למגזין הזה. אפילו החלטתי לפני כמה חודשים לא לחדש יותר את שריד המגזינים המודפסים שלי. הכל ברשת, אמרתי. אבל, מסתבר, שלכל דבר יש סוף.... 

קוראי המכובדים, גם אם ישנים וגם אם חדשים, גם אם מכירים וגם אם עדיין לא, אני מתכבדת להציג בפניכם את פרסום העבודה האחרונה שלי במגזין scrapstreet.com. כנראה שמרוב עצב, הם החליטו שם בין כותלי חדר עריכת המגזין להקדימו לאחד בדצמבר והוא כבר פורסם. אחת מ15 מעצבות שזכו להכנס למגזין האחרון (שאר העיצובים הם של הצוות הפורש): 

כבוד! העבודה מוצגת בכתבה הפותחת ואיזה יופי של פתיח רשמה העורכת בעצמה.... אתם מוזמנים לקרוא: כבוד אחרון!

וכן, אני מתכוונת ברצינות. אל תגדלו! תהיו אתם. Be great. Shine. Be the best -you- you can be.

תודה שביקרתם...

ואשמח לתגובות.

ענת