חכי, חכי!

אם את מרגישה שמשהו עומד להשתבש, מן תחושה מוזרה,שעוטפת אותך, חונקת אותך ורומזת לך שבוע שלם, תסמכי, תסמכי!
אם כבר הוצאת את הזיכרון הנייד מהקופסה, חיברת את התקע למחשב ושום דבר לא קרה, תקראי, תקראי!
אם כבר נכנסת לגוגל, רשמת את שם החברה, פשפשת, קראת, ניסית ושום דבר לא זז, תמשיכי, תמשיכי!
אם לא מצאת תשובה ובכל זאת התחושה לא מרפה, תבקשי, תבקשי!
אם לא ביקשת (או שביקשת ואף אחד לא נענה), תתעקשי, תתעקשי!
אם התייאשת, אל תוותרי, אל תוותרי!
את חייבת. תגבי, תגבי!
אל תחכי, אל תחכי! כי בסוף זה יגיע. 
הפסקת חשמל!!!
אם החשמל פסק, אל תפתחי את המחשב שוב ושוב, תתאפקי, תתאפקי!
אם יש לך דד-ליין לאתגר כלשהו ונגיד הדד-ליין הוא ממש עוד שעה ורבע, עדיין אל תתפתי, אל תתפתי!!
אם הייתה רק הפסקת חשמל אחת, ועוד אחת ועוד אחת ועוד אחת, ממש אל תחשבי שלא תהיה עוד אחת, אל תחשבי, אל תחשבי!
תגידי את מטומטמת?
תבכי, תבכי!!!

המחשב הלך!! עכשיו הוא במעבדה מיוחדת. אין ממש תקוה. אבל, אולי? מי יודע? צריכה תמיכה גדולה..... ואולי קצת אמונה.
אלפי תמונות. אלפי!!! אין יום שאני לא מצלמת. אין יום שאני לא מתעדת. משהו. קטן כגדול.

מטומטמת! כבר אמרתי. (ובכך גם כיסיתי עצמי ממטר התגובות המתלהמות, ובצדק).
אז למה? למה לא התעקשתי ללמוד איך עובד הפאקינג גיבוי הזה?

אז שתי התנצלויות קטנות עם הסבר ואור קטן קטנטן:
התנצלות ראשונה: רציתי להעלות פה הדרכה לדף שהכנתי. יוק! אין תמונות ולכן לא תהיה הדרכה בקרוב. בוודאי לא של הדף הספציפי שרציתי ושהצצה שלו נראתה בפוסט קודם.
שנייה: הפוסט הקודם נשלח מהנייד, כשהוא אינו גמור. החלק בעברית היה רשום רק בחלקו, אך הדד-ליין הציק לי ורציתי מאוד להשתתף באתגר וזו הייתה האפשרות היחידה - מה שמוביל אותי ישירות לאור הקטן שבכל העניין - זכיתי בהגרלה של האתגר. הכרטיס שלי הוצג בבלוג שלהם וקיבלתי מתנה קטנטנה..... הנה כאן.

לא שווה! רוצה את התמונות בחזרה!
חכי, חכי! אולי מטכנאי המחשבים עם הפרוצדורה המיוחדת + 1000 ש"ח תבוא הישועה?
גרררררררררררררררררררררררררררר!!

ענת
(בוכה, בוכה!!)

אמא - תודה רבה על הלפטופ. מציל בלוגים יחיה.... :)